לעיתים אנו נתקלים בצורך לתרגם מסמכים רשמיים, ולשם כך נפנה לחברת תרגום מקצועית.
אך ישנם מצבים שבהם חלה חובה חוקית לקבל אישור נוטריוני לתרגום. ללא הגושפנקא הזו, המסמך יאבד מתוקפו המשפטי ולא יוכר על ידי הרשויות הרלוונטיות.
במאמר זה נסקור את הסיבות והנסיבות שבגינן נדרש תרגום נוטריוני. לפני כן, נסביר מהו בעצם אישור נוטריוני, מי רשאי להנפיק אותו ואיך מתבצע התהליך.
מיהו בעצם הנוטריון ומהי הכשרתו?
נוטריון הוא עורך דין מורשה שעבר השתלמות מיוחדת אשר מסמיכה אותו לאמת משפטית מסמכים מתורגמים.
כאשר הנוטריון מעניק אישור נכונות תרגום, הוא מחויב על פי חוק לשלוט היטב בשתי השפות. עם זאת, בשפות שבהן הנוטריון אינו שולט, ניתן לבצע הליך של אישור הצהרת מתרגם.
ההסמכה הנוטריונית נחשבת לקפדנית במיוחד, וכדי להתחיל אותה, יש לעמוד במספר דרישות עיקריות:
- אזרחות או תושבות קבע ישראלית.
- חברות בלשכת עורכי הדין הישראלית וניסיון מוכח של עשור לפחות בעריכת דין.
- תעודת יושר המעידה על היעדר הרשעות פליליות ועבירות שיש עמן קלון, כולל גיליון נקי מהשעיות או שלילת רישיון עריכת הדין בעבר.
מהו תרגום נוטריוני ובמה הוא שונה מתרגום רגיל?
תרגום נוטריוני הוא תהליך שבו מתרגמים מסמך בעזרת מתורגמן מקצועי ומעבירים אותו לנוטריון, שתפקידו לאשר את נכונות התרגום.
לחילופין, ישנם מצבים בהם הנוטריון עצמו יבצע את התרגום, או שמתרגם חיצוני מגיע לחתום בפני הנוטריון על הצהרה לפיה התרגום נכון ומדויק.
בניגוד לתרגום רגיל, התרגום הנוטריוני הוא הליך מוסדר שכפוף לרגולציה ותקנות בחוק. מסמך מתורגם שקיבל אישור נוטריוני ייחשב כבעל תוקף משפטי קשיח, והוא יכול לשמש כראיה מספקת בבית המשפט.
באילו מצבים החוק מחייב לבצע תרגום נוטריוני?
תרגום נוטריוני נדרש במצבים בהם צריך לתרגם מסמכים רשמיים ולאמת אותם לפני הגשתם לבתי משפט, מוסדות אקדמיים, רשויות מדינתיות וגופים ציבוריים במדינות זרות מעבר לים.
מקרים נפוצים שבהם דרוש תרגום נוטריוני:
- הסדרת אשרות שהייה ואזרחויות זרות: תהליכי התאזרחות ובקשות לוויזות ארוכות טווח מצריכים בדרך כלל תרגום של מסמכים מזהים, כמו תעודת זהות, תעודת לידה ורישיון נהיגה. לכן השירות של תרגום נוטריוני נדרש במצבים של הגירה או רילוקיישן למדינה אחרת.
- הגשת בקשה למסלולי לימודים בחו"ל: בתחומים אקדמיים מסוימים ובתארים מתקדמים, המועמדים נדרשים לעיתים להציג מסמכים המעידים על השכלתם הקודמת. השירותים הנפוצים בהקשר הזה הם תרגום של תעודת בגרות, תעודות מקצועיות, תארים אקדמיים וגיליונות ציונים.
- חתימת חוזים ופעילות עסקית ופיננסית בחו"ל: במקרים מסוימים, כדי לרשום עסק, לפתוח חשבון בנק, לשכור דירה, לקנות נדל"ן או לבצע השקעה בחו"ל, יהיה צריך להגיש מסמכי זיהוי והוכחות פיננסיות מתורגמות עם אישור נוטריוני, ולפעמים גם תעודות יושר מהמשטרה.
- הסדרת מעמד אישי בחו"ל: רישום נישואין או גירושין ברשויות זרות כרוך לרוב בהוכחת זהות בני הזוג ומעמדם האישי בישראל, באמצעות הגשת תעודות זהות, נישואין או גירושין שעברו תרגום נוטריוני.
- פעילות משפטית בחו"ל: במקרים של ניהול תביעות, הגשת ערעורים או השתתפות בהליכים משפטיים בבתי משפט זרים, לעיתים יהיה צורך לתרגם כתבי טענה, תצהירי עדים וראיות. זאת, כדי להבטיח שהם יהיו קבילים משפטית.
- צוואות, ירושות וקצבאות בחו"ל: צוואה נוטריונית מתורגמת לתביעת קצבת שארים מבן משפחה שהיה אזרח במדינה זרה, וכן לקבלת פנסיה וקצבאות סוציאליות בחו"ל. במקרה הזה, יהיה צורך לתרגם את תעודת הפטירה, צו הירושה או קיום הצוואה, לצד מסמכים מזהים וטפסים רשמיים.
באילו מקרים מספיק לבצע תרגום מקצועי ללא אישור נוטריון?
תרגום לצרכים שיווקיים, ספרותיים ומקצועיים לא מצריך בדרך כלל תרגום נוטריוני.
למשל, עבור תרגום של אתרים מעברית לאנגלית, תרגום ספרים ותרגום מאמרים טכניים, אקדמיים ומקצועיים, ניתן יהיה להסתפק לרוב בתרגום סטנדרטי.
איך מתבצע תרגום המלווה באישור נוטריון?
תהליך התרגום הנוטריוני הוא פשוט וגמיש מכפי שנוטים לחשוב, והוא משתנה בהתאם לסוג המסמך והאישור הנדרש.
בדרך כלל, אישור נכונות תרגום אינו מצריך הגעה פיזית למשרד הנוטריון, אלא ניתן להעביר את מסמכי המקור והתרגום באמצעות שליח או בדואר אלקטרוני.
בתום התהליך, מקבלים בחזרה את המסמך המתורגם כשהוא חתום, כרוך בסרט אדום ועם אפוסטיל, במידת הצורך.
במקרים בהם במסמך המתורגם דורש אימות חתימה (למשל לטופס ייפוי כוח) או כשמדובר באישור תצהיר, הלקוח או המתרגם חייבים להתייצבות פיזית.
הסיבה לכך היא הנוטריון מחויב על פי חוק לאמת את זהות החותם ולוודא שהוא מבין לחלוטין את מהות ההליך.
מהי חותמת האפוסטיל?
אפוסטיל הוא כלי משפטי בינלאומי שמוסכם על ידי המדינות החברות באמנת האג כאישור לתוקף חתימה וסמכות רשמית.
בהקשר של אישור נוטריוני המלווה מסמך מתורגם, האפוסטיל מעיד על כך שהמסמך המדובר אושר על ידי נוטריון מורשה.
כלומר, חותמת האפוסטיל מיועדת לאימות סמכותו המקצועית המוכרת של הנוטריון, ולא לאימות נכונות תוכן המסמך עצמו.
חותמת האפוסטיל נדרשת כאשר מגישים מסמכים רשמיים לרשויות במדינה זרה. עבור מסמכים שמוגשים לרשויות בישראל, אין צורך באפוסטיל.
