השפה האנגלית משמשת כשפת אם לכמעט חצי מיליארד בני אדם בעולם, וכשפה שנייה לכ-1.8 מיליארד אנשים. זוהי השפה המדוברת ביותר בעולם, והיא נחשבת ל-Lingua Franca – שפה בינלאומית שמאפשרת לאנשים דוברי שפות שונות לתקשר אלה עם אלה.
אבל, אנגלית היא לא שפה אחד. בכמה אזורים בעולם התפתחו לאורך השנים ניבים או דיאלקטים שונים. המשפיעים והנפוצים ביותר בעולם הם האנגלית הבריטית והאנגלית האמריקאית. האנגלית הבריטית מדוברת בממלכה המאוחדת ואילו האנגלית האמריקאית מדוברת בארצות הברית, ובנוסף גם במרבית המדינות שבהן אנגלית נלמדת כשפה שנייה או כשפה זרה. ההבדלים בין השפות אינם גדולים, כך שדובר אנגלית בריטית יכול להבין דובר אנגלית אמריקאית וההפך, אך בכל זאת, ההבדלים ניכרים. הכרת ההבדלים בין השפות חשובה למגוון צרכים. למשל, אם עושים לוקליזציה לאתר אינטרנט, ומתאימים אותו לשפה האנגלית, חשוב לדעת האם מדובר על אנגלית בריטית או אמריקאית, משום שכל הרעיון בלוקליזציה הוא להתאים את האתר לתרבות המקומית. אם בתהליך לוקליזציה של אתר שמיועד לקהל יעד בריטי התרגום יהיה לאנגלית אמריקאית – המטרה לא תושג.
אפשר לחלק את ההבדלים בין אנגלית בריטית לאנגלית אמריקאית לשלוש קבוצות: מבטא, כתיב ואוצר מילים. להלן נסקור בקצרה כל קבוצה, כדי להבין טוב יותר את ההבדלים.
מבטא
המבטא הוא אחד המאפיינים הבולטים ביותר בהבדלים בין הדיאלקטים. המבטא נגזר מן ההגייה של העיצורים. ההבדלים ניכרים הן בהגיית העיצורים והן בהגיית התנועות. הגיית האנגלית הבריטית מושפעת מן השפות הלטיניות והגרמאניות שמדוברות באירופה, ואשר המשיכו להשפיע על ההגייה במאות השנים שחלפו מאז גילוי העולם החדש וכינון המושבות הבריטיות שהפכו בסופו של דבר לארצות הברית של אמריקה. האנגלית האמריקאית, לעומת זאת, שהחלה את דרכה כאנגלית בריטית לכל דבר, התנתקה באופן יחסי מן ההשפעות של העולם הישן. עם זאת, היותה של ארצות הברית מדינת מהגרים שבאו עם מגוון מבטאים ושפות בכלל, השפיעה על התפתחות המבטא האמריקאי. כך, התפתחו באופן נפרד מבטא אמריקאי ומבטא בריטי.
הרבה יותר מבטאים ממה שנדמה
למרות האמור לעיל, חשוב לציין שגם באנגלית הבריטית וגם באמריקאית קשה לדבר על מבטא אחד. למשל, באנגלית הבריטית יש מבטא סקוטי, וולשי, אירי, קוקני ועוד, ובאנגלית האמריקאית נמצא את המבטא הניו-יורקי, הטקסני, האפרו-אמריקאי ועוד. למעשה, מקובל לדבר על כ-30 מבטאים באנגלית אמריקאית וכ-40 באנגלית הבריטית. עם זאת, חשוב לדעת שככלל, דוברי האנגלית, בין אם אמריקאית או בריטית, יכולים להבין זה את זה ואין במבטאים כל מכשול להבנת הנאמר או הכתוב.
כתיב
כתיב, או איות, הוא האופן שבו מסמלים את המילים באופן גרפי, כלומר, בכתב. ההתקבעות של הבדלי הכתיב התרחשה בשלב מאוחר למדי, בין המאה ה-18 וה-19, עם פרסומם של מילונים של אנגלית בריטית (ג'ונסון, 1755) ואנגלית אמריקאית (וובסטר, 1828). ההבדלים הרבה פעמים יהיו בסופיות, כמו למשל במילה צבע – באנגלית אמריקאית יאייתו color, ואילו באנגלית בריטית colour; באנגלית אמריקאית traveler ואילו בבריטית traveller; באנגלית אמריקאית realize ובבריטית realise; defense באנגלית אמריקאית לעומת defence באנגלית בריטית; ו-center באנגלית אמריקאית לעומת centre בבריטית.
אוצר מילים
השפה האנגלית היא השפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר בעולם. ככל הנראה זאת משום שהיא התפתחה בהשפעה של שתי משפחות של שפות: השפות הגרמאניות והשפות הלטיניות. עובדה זו הביאה לכך שיש לא מעט מילים או מושגים באנגלית שיש להם יותר ממילה אחת לבטא אותם. למשל, המילה חלב: בהשפעת השפות הגרמניות חלב זה milk כמו milch בגרמנית. אבל בהשפעת הלטינית, חומצת חלב נקראת lactic acid, מונח שנגזר מ-lac, חלב בלטינית. דוגמה נוספת היא המילה מים – water בהשפעת השפות הגרמאניות (כמו Wasser בגרמנית), אבל aquarium (אקווריום) מגיע מהשפעת המילה הלטינית למים – aqua.
עם התפתחות הדיאלקטים השונים באמריקה ובבריטניה, התפתח גם אוצר מילים שונה. למרות שישנן דוגמאות למכביר, אין בהן מספיק כדי להפריע להבנה הדדית של הדיאלקטים. ולכן, דובר אנגלית אמריקאית יבין את דובר האנגלית הבריטית וההפך.
הנה כמה דוגמאות להבדלים באוצר המילים: באנגלית אמריקאית יאכלו cookie אבל בבריטית לצד התה יאכלו דווקא biscuit. מיותר לציין שבשני המקרים הכוונה היא פשוט לעוגייה. באנגלית אמריקאית גרים ב-apartment ואילו הבריטים יגורו ב-flat. האמריקאים יעלו אל הדירה מהדוגמה הקודמת בעזרת elevator ואילו הבריטים ישתמשו דווקא ב-lift (מעלית). אמריקאים לובשים pants (מכנסיים) ואילו בריטים ילבשו trousers.
מה זה בעצם משנה?
אמנם ההבדלים בין הדיאלקט האמריקאי לדיאלקט הבריטי אינם מהותיים עד כדי כך שהם מפריעים להבנה הדדית של השפה, אבל הם כן צריכים להילקח בחשבון, בעיקר בעת תקשורת שנועדה להפצה לקהל יעד דובר אחד הדיאלקטים. כאשר מתרגמים אפליקציה, אתר, סרטון, הסכת או טקסט, חשוב לדעת לאיזה דיאלקט של השפה אנגלית התוצר מיועד. זאת משום שלאוזן של קהל היעד יהיה קל יותר להבין ולהתחבר אם התוכן יועבר לו בדיאלקט שמתאים לו.
